עבור אל תוכן


רגע של עברית


  • אנא התחבר בכדי להגיב
46 תגובות לנושא זה

#1 אלמוני_פלמוני

אלמוני_פלמוני

    How to do things with words

  • Private-Subber
  • 1,793 הודעות
  • מין:זכר

נכתב ב- 13/03/2011, 17:52

לטובת המתרגמים החדשים, כמה "מוקשים" שרבים וטובים נופלים בהם:


מין או מן?

"מן" היא מילת יחס (כמו מ), "מין" זה סוג או סקס (ופירוש יותר נדיר: כופר בדתו).

הוא יצא מן הבית (=הוא יצא מהבית)
יחיד במינו (=מיוחד מאוד, אין שני לו)
לא ממין העניין (=לא רלוונטי, לא קשור)

לומר או לאמור?

לומר היא הדרך התקנית והמקובלת לכתוב את המילה שמבטאים אותה lomar.

לאמור (מבטאים lemor ולא lomar) היא מילה ברובד המקראי של העברית, ואם הדמויות שלכם
דוברות שפה עכשוית (ואינן, למשל, מצטטות מהתנ"ך) זה לא מתאים להשתמש בה.

אדוק או הדוק?
אדוק - אדם המקיים בקפדנות את מצוות הדת.
הדוק - צמוד, קשור היטב, למשל חולצה הדוקה היא חולצה צמודה לגוף.

דרמטי או דרמתי?
הכתיב הנכון של המילה הוא רק ב-ט'.

השכמה או השקמה?
הכתיב הנכון הוא ב-כ'.

החיל או הכיל?
הכיל - כלל בתוכו, למשל: החדר הכיל לכל היותר עשרה אנשים.
החיל - גרם למשהו לחול על, להיות תקף לגבי, למשל: בית המשפט החיל את החוק גם על ידועים בציבור.

פיכח או פיקח?
פיקח - smart, clever
פיכח - sober, אדם שהוא לא שיכור.

טעה או תעה?
טעה - עשה טעות.
תעה - הלך לאיבוד, כמו בביטויים "תועה באפלה", "תועה בדרך".

לאחסן או לאכסן?
נהוג לאחסן סחורה במחסן, ולאכסן אנשים באכסניה.

טחנה או תחנה?
טחנת רוח = מקום שבו טוחנים חיטה לקמח ע"י שימוש באנרגיית הרוח.
לעומת:
תחנת אוטובוס, תחנת רכבת, תחנת משטרה, תחנת כוח.

טפל או תפל?
טפל - לא חשוב, למשל "להבחין בין עיקר לטפל".
תפל - חסר טעם או חסר מלח, למשל "אוכל תפל", "התפלת מי ים".

השהיה או השעיה?
השהיה - עיכוב או דחיה.
השעיה - הפסקת עבודתו או שירותו של מישהו שהואשם במשהו עד לבירור אשמתו.

משהו/מישהו/מישהי
כותבים כך, ללא א' בסוף.
דילמה עתיקת יומין:

אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה

עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו

#2 lea

lea

    זקן השבט

  • Private-Subber
  • 2,963 הודעות
  • מין:נקבה

נכתב ב- 13/03/2011, 18:40

איזו השקעה. מרשים ביותר.

משהו/מישהו/מישהי
כותבים כך, ללא א' בסוף.


תיקנתי:
.מישהי, שאוהבת מוזיקה-
.כן-

תוספת:
אחסון אתרים
אכסון אתרים

מה נכון?

#3 lea

lea

    זקן השבט

  • Private-Subber
  • 2,963 הודעות
  • מין:נקבה

נכתב ב- 13/03/2011, 18:47

שאלה נוספת:

אני לא רוצה אף פעם להיות כזו

או כזאת ?

תודה.

#4 אורח_Reid_*

אורח_Reid_*
  • אורחים

נכתב ב- 13/03/2011, 19:27

תוספת:

פירוט הטעויות

"במידה ו", "במקרה ו", "מאחר ו"

הצורות "במידה ו", "במקרה ו", "מאחר ו", "היה ו" וכו אינן נכונות. מילית הקישור היחידה שנגמרת ב-"ו" בעברית תיקנית הינה "הואיל ו". ניתן להחליף את המילים ב-"במידה ש", "מאחר ש", "במקרה ש", או פשוט ב-"אם" וב-"כי" ובתחליפיהן.

אינני בטוח אם גם הצורה "היה ש" תקינה בעברית.

"למה" כדי לשאול "מה הסיבה?"

משמעות מילית השאלה "למה" היא "לשם מה" או "לאיזו תכלית". אין להשתמש בה כדי לשאול "מה הסיבה". כדי לשאול "מה הסיבה" רצוי להשתמש ב"מדוע". (זאת בניגוד לשפות אחרות בהן יש מילות שאלה משותפות לשני המקרים.)

"בגלל ש"/"למרות ש"

הצורה "למרות ש" איננה נכונה בעברית. תחליפים לה הן הצורות "אף ש", "אף על פי ש", "למרות העובדה ש", "על אף העובדה ש", וכיו"ל.

כמו-כן, גם "בגלל ש" איננה נכונה . ניתן להשתמש במקומה ב"מכיוון ש", "מפני ש", "היות ש", "הואיל ו", "מאחר ש", או פשוט "כי".

המין של מספרים

המספרים עד עשר במין זכר נגמרים ב-"ה" ("שלושה", "שבעה"), ובמין נקבה, לא נגמר ב-ה ("שלוש", "חמש"). בין 11 ל19- המספרים מופיעים בהטיית מינם המקורי בספרת היחידות בתוספת "עשר" לזכר, ו-"עשרה" לנקבה.

המספרים העגולים מעל לעשרים הינם ניטרליים למין, אך יש לזכור להטות את החלקים שהם מתחת לעשרים של מספרים מעל לעשרים בהתאם למין של העצם הנספר ("שלוש מאות ותשעה ספרים", "מאתיים ושבע-עשרה מחברות").

הטיית העצם ביחיד במקום ברבים אפשרית רק למספרים מ11- עד 20, או במספרים עגולים (1-9 ואחריו אפסים). כך ש"חמישה שקל" (או גרוע מכך "חמש שקל"), או "מאתיים וחמישה שקל" אינן אפשריות.

"כמובן ש", "כנראה ש" וכו

צורות כגון "כנראה ש", "כמובן ש", וכו אינן נכונות. במקומן יש להשתמש או ב-"נראה שהילד הלך לגן", "מובן שיש בזה הגיון.", או ב-"כמובן, יש בזה הגיון.", ו-"כנראה, הילד הלך הגן.".

"להיכן", "לאיפה"

אין להוסיף אותיות בכל"ם ("ל", "מ") למילות השאלה "היכן" או "איפה". כך שהצורות "להיכן", "לאיפה", "מהיכן", ו-"מאיפה" אינן נכונות. יש במקום זאת להשתמש במילית השאלה "אין". "לאן אתה הולך?", "מאין אתה בא?" וכן הלאה.

"לאן ש"

אין להשתמש במילית שאלה בתור פסוקית מקום. כך שהמשפטים "לאן שאני הולך, הלכו רבים כבר לפני.", "כדאי להיות איפה שאין הרבה אנשים." אינן נכונות. יש להשתמש במקום זאת ב"למקום ש", "מהמקום ש". "למקום שאיליו אני הולך...", "כדאי להיות במקום שאין הרבה אנשים".

ראוי לציין שהצורות "להיכן ש", "מאיפה ש" וכו בהקשר הזה הן, על אחת כמה וכמה, לא נכונות. (לאור מה שנאמר בתיקון הקודם).

"כמה" במקום "מספר"

אין לומר "לקחתי כמה תפוחים", משום ש-"כמה" הינה מילית שאלה. יש לומר "לקחתי מספר תפוחים".

ה-הידיעה בסמיכות

בסמיכות ה-הידיעה באה על הסומך (החלק השני) ולא על הנסמך (החלק הראשון). משמעות הדבר היא שאין לאמר "ראיתי את הראשי-ממשלות", אלא "ראיתי את ראשי-הממשלות". אם יש מספר סמיכויות יש לשים את ה'-הידיעה על הסומך האחרון. ("ראיתי את ראשי-ממשלות-מדינות-הגבול".)

"אם" לעומות "אילו" ו-"לו"

אין להשתמש במילית התנאי "אם" עבור פסוקיות תנאי בזמן עבר. (פסוקיות זמן היפותטיות). במקומה, יש להשתמש ב-"אילו" או ב-"לו". כך שאין לאמר "אם הייתי עשיר, הייתי קונה לעצמי בית חדש" אלא "אילו הייתי עשיר, הייתי קונה לעצמי בית חדש".

#5 אלמוני_פלמוני

אלמוני_פלמוני

    How to do things with words

  • Private-Subber
  • 1,793 הודעות
  • מין:זכר

נכתב ב- 13/03/2011, 19:57

צפה בהודעהlea, ב-13.3.11 18:40:42, אמר:

אחסון אתרים
אכסון אתרים

מה נכון?

כמו רוב המונחים שקשורים באינטרנט, מקור המונח הוא באנגלית, ושם אומרים hosting
ולכן אני חושב שבמקרה הזה מתאים יותר אכסון (מאותו שורש של אכסניה).
דילמה עתיקת יומין:

אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה

עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו

#6 אלמוני_פלמוני

אלמוני_פלמוני

    How to do things with words

  • Private-Subber
  • 1,793 הודעות
  • מין:זכר

נכתב ב- 13/03/2011, 19:59

צפה בהודעהlea, ב-13.3.11 18:47:28, אמר:

שאלה נוספת:

אני לא רוצה אף פעם להיות כזו

או כזאת ?

תודה.

שתי הצורות נכונות.
"זאת" היא מילה שמופיעה כבר בתנ"ך
"זו" - היא מילה מלשון חז"ל

בעברית החדשה שתי הצורות מקובלות.
דילמה עתיקת יומין:

אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה

עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו

#7 Mad_Clown

Mad_Clown

    זקן השבט

  • Private-Subber
  • 2,346 הודעות

נכתב ב- 13/03/2011, 20:01

צפה בהודעהReid, ב-13.3.11 19:27:19, אמר:

תוספת:

פירוט הטעויות

"במידה ו", "במקרה ו", "מאחר ו"

הצורות "במידה ו", "במקרה ו", "מאחר ו", "היה ו" וכו אינן נכונות. מילית הקישור היחידה שנגמרת ב-"ו" בעברית תיקנית הינה "הואיל ו". ניתן להחליף את המילים ב-"במידה ש", "מאחר ש", "במקרה ש", או פשוט ב-"אם" וב-"כי" ובתחליפיהן.

אינני בטוח אם גם הצורה "היה ש" תקינה בעברית.

"למה" כדי לשאול "מה הסיבה?"

משמעות מילית השאלה "למה" היא "לשם מה" או "לאיזו תכלית". אין להשתמש בה כדי לשאול "מה הסיבה". כדי לשאול "מה הסיבה" רצוי להשתמש ב"מדוע". (זאת בניגוד לשפות אחרות בהן יש מילות שאלה משותפות לשני המקרים.)

"בגלל ש"/"למרות ש"

הצורה "למרות ש" איננה נכונה בעברית. תחליפים לה הן הצורות "אף ש", "אף על פי ש", "למרות העובדה ש", "על אף העובדה ש", וכיו"ל.

כמו-כן, גם "בגלל ש" איננה נכונה . ניתן להשתמש במקומה ב"מכיוון ש", "מפני ש", "היות ש", "הואיל ו", "מאחר ש", או פשוט "כי".

המין של מספרים

המספרים עד עשר במין זכר נגמרים ב-"ה" ("שלושה", "שבעה"), ובמין נקבה, לא נגמר ב-ה ("שלוש", "חמש"). בין 11 ל19- המספרים מופיעים בהטיית מינם המקורי בספרת היחידות בתוספת "עשר" לזכר, ו-"עשרה" לנקבה.

המספרים העגולים מעל לעשרים הינם ניטרליים למין, אך יש לזכור להטות את החלקים שהם מתחת לעשרים של מספרים מעל לעשרים בהתאם למין של העצם הנספר ("שלוש מאות ותשעה ספרים", "מאתיים ושבע-עשרה מחברות").

הטיית העצם ביחיד במקום ברבים אפשרית רק למספרים מ11- עד 20, או במספרים עגולים (1-9 ואחריו אפסים). כך ש"חמישה שקל" (או גרוע מכך "חמש שקל"), או "מאתיים וחמישה שקל" אינן אפשריות.

"כמובן ש", "כנראה ש" וכו

צורות כגון "כנראה ש", "כמובן ש", וכו אינן נכונות. במקומן יש להשתמש או ב-"נראה שהילד הלך לגן", "מובן שיש בזה הגיון.", או ב-"כמובן, יש בזה הגיון.", ו-"כנראה, הילד הלך הגן.".

"להיכן", "לאיפה"

אין להוסיף אותיות בכל"ם ("ל", "מ") למילות השאלה "היכן" או "איפה". כך שהצורות "להיכן", "לאיפה", "מהיכן", ו-"מאיפה" אינן נכונות. יש במקום זאת להשתמש במילית השאלה "אין". "לאן אתה הולך?", "מאין אתה בא?" וכן הלאה.

"לאן ש"

אין להשתמש במילית שאלה בתור פסוקית מקום. כך שהמשפטים "לאן שאני הולך, הלכו רבים כבר לפני.", "כדאי להיות איפה שאין הרבה אנשים." אינן נכונות. יש להשתמש במקום זאת ב"למקום ש", "מהמקום ש". "למקום שאיליו אני הולך...", "כדאי להיות במקום שאין הרבה אנשים".

ראוי לציין שהצורות "להיכן ש", "מאיפה ש" וכו בהקשר הזה הן, על אחת כמה וכמה, לא נכונות. (לאור מה שנאמר בתיקון הקודם).

"כמה" במקום "מספר"

אין לומר "לקחתי כמה תפוחים", משום ש-"כמה" הינה מילית שאלה. יש לומר "לקחתי מספר תפוחים".

ה-הידיעה בסמיכות

בסמיכות ה-הידיעה באה על הסומך (החלק השני) ולא על הנסמך (החלק הראשון). משמעות הדבר היא שאין לאמר "ראיתי את הראשי-ממשלות", אלא "ראיתי את ראשי-הממשלות". אם יש מספר סמיכויות יש לשים את ה'-הידיעה על הסומך האחרון. ("ראיתי את ראשי-ממשלות-מדינות-הגבול".)

"אם" לעומות "אילו" ו-"לו"

אין להשתמש במילית התנאי "אם" עבור פסוקיות תנאי בזמן עבר. (פסוקיות זמן היפותטיות). במקומה, יש להשתמש ב-"אילו" או ב-"לו". כך שאין לאמר "אם הייתי עשיר, הייתי קונה לעצמי בית חדש" אלא "אילו הייתי עשיר, הייתי קונה לעצמי בית חדש".
אבשלום קור נאלם דום! *clap2*
יצאתי מדעתי
אחזור בעוד 5 דקות...

#8 Mad_Clown

Mad_Clown

    זקן השבט

  • Private-Subber
  • 2,346 הודעות

נכתב ב- 13/03/2011, 20:07

צפה בהודעהאלמוני_פלמוני, ב-13.3.11 17:52:49, אמר:

לטובת המתרגמים החדשים, כמה "מוקשים" שרבים וטובים נופלים בהם:


מין או מן?

"מן" היא מילת יחס (כמו מ), "מין" זה סוג או סקס (ופירוש יותר נדיר: כופר בדתו).

הוא יצא מן הבית (=הוא יצא מהבית)
יחיד במינו (=מיוחד מאוד, אין שני לו)
לא ממין העניין (=לא רלוונטי, לא קשור)

לומר או לאמור?

לומר היא הדרך התקנית והמקובלת לכתוב את המילה שמבטאים אותה lomar.

לאמור (מבטאים lemor ולא lomar) היא מילה ברובד המקראי של העברית, ואם הדמויות שלכם
דוברות שפה עכשוית (ואינן, למשל, מצטטות מהתנ"ך) זה לא מתאים להשתמש בה.

אדוק או הדוק?
אדוק - אדם המקיים בקפדנות את מצוות הדת.
הדוק - צמוד, קשור היטב, למשל חולצה הדוקה היא חולצה צמודה לגוף.

דרמטי או דרמתי?
הכתיב הנכון של המילה הוא רק ב-ט'.

השכמה או השקמה?
הכתיב הנכון הוא ב-כ'.

החיל או הכיל?
הכיל - כלל בתוכו, למשל: החדר הכיל לכל היותר עשרה אנשים.
החיל - גרם למשהו לחול על, להיות תקף לגבי, למשל: בית המשפט החיל את החוק גם על ידועים בציבור.

פיכח או פיקח?
פיקח - smart, clever
פיכח - sober, אדם שהוא לא שיכור.

טעה או תעה?
טעה - עשה טעות.
תעה - הלך לאיבוד, כמו בביטויים "תועה באפלה", "תועה בדרך".

לאחסן או לאכסן?
נהוג לאחסן סחורה במחסן, ולאכסן אנשים באכסניה.

טחנה או תחנה?
טחנת רוח = מקום שבו טוחנים חיטה לקמח ע"י שימוש באנרגיית הרוח.
לעומת:
תחנת אוטובוס, תחנת רכבת, תחנת משטרה, תחנת כוח.

טפל או תפל?
טפל - לא חשוב, למשל "להבחין בין עיקר לטפל".
תפל - חסר טעם או חסר מלח, למשל "אוכל תפל", "התפלת מי ים".

השהיה או השעיה?
השהיה - עיכוב או דחיה.
השעיה - הפסקת עבודתו או שירותו של מישהו שהואשם במשהו עד לבירור אשמתו.

משהו/מישהו/מישהי
כותבים כך, ללא א' בסוף.
אבשלום קור בדום מתוח  *clap2*
יצאתי מדעתי
אחזור בעוד 5 דקות...

#9 אלמוני_פלמוני

אלמוני_פלמוני

    How to do things with words

  • Private-Subber
  • 1,793 הודעות
  • מין:זכר

נכתב ב- 13/03/2011, 20:10

צפה בהודעהReid, ב-13.3.11 19:27:19, אמר:

תוספת:

פירוט הטעויות:

...

אני לא יודע מה המקור שלך, אבל הוא כנראה ישן, וחלק ממה שכתוב שם אינו על דעת האקדמיה ללשון העברית
(למשל מה שכתוב על המילה "למה").

בכל מקרה חשוב שהמתרגם יידע שהוא צריך לתרגם על-פי המשלב שמתאים לדמות ולסיטואציה, ולאו-דווקא בעברית תקנית!
דילמה עתיקת יומין:

אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה

עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו

#10 lea

lea

    זקן השבט

  • Private-Subber
  • 2,963 הודעות
  • מין:נקבה

נכתב ב- 13/03/2011, 20:24

ריד,

כל הכבוד להסברים הדיקדוקיים המנומקים!
עם כאלה חברים, אני צופה לפורום הצלחה רבה,

שמחתי לקרוא ולהחכים.

אני בטוחה שהרבה מתרגמים ו/או סתם אנשים, ישמחו להעשיר את ידיעותיהם בדיקדוק העברי.

למען האמת, אני לא זוכרת כמעט אף אחד מחוקי הדיקדוק שלמדתי בזמנו (לפני הרבה מאד שנים).

שגיאות בעברית אין לי אולם לפעמים אני לא וודאית לגבי התאמת מילה מסויימת.

#11 lea

lea

    זקן השבט

  • Private-Subber
  • 2,963 הודעות
  • מין:נקבה

נכתב ב- 13/03/2011, 20:26

צפה בהודעהאלמוני_פלמוני, ב-13.3.11 19:59:28, אמר:

שתי הצורות נכונות.
"זאת" היא מילה שמופיעה כבר בתנ"ך
"זו" - היא מילה מלשון חז"ל

בעברית החדשה שתי הצורות מקובלות.

תודה. הפנמתי.

#12 Shuly

Shuly

    Shuly_Hatotach

  • Extremist
  • 1,993 הודעות
  • מין:זכר

נכתב ב- 13/03/2011, 20:44

שמות לועזיים בהם במילה יש T כותבים תמיד ב-ט

אפילו אם הT נופלת באמצע המילה.



דוגמא: טרויה, ולא תרויה.

סטייק ולא סתייק.

סטייק טרטאר

ולא סטייק תרתאר.

להיות תלוי באחרים זה להיות תלוי ביסורים


#13 אורח_Reid_*

אורח_Reid_*
  • אורחים

נכתב ב- 13/03/2011, 20:54

צפה בהודעהlea, ב-13.3.11 20:24:42, אמר:

ריד,

כל הכבוד להסברים הדיקדוקיים המנומקים!
עם כאלה חברים, אני צופה לפורום הצלחה רבה,

שמחתי לקרוא ולהחכים.

אני בטוחה שהרבה מתרגמים ו/או סתם אנשים, ישמחו להעשיר את ידיעותיהם בדיקדוק העברי.

למען האמת, אני לא זוכרת כמעט אף אחד מחוקי הדיקדוק שלמדתי בזמנו (לפני הרבה מאד שנים).

שגיאות בעברית אין לי אולם לפעמים אני לא וודאית לגבי התאמת מילה מסויימת.

בשמחה, לאה.

האתר של האקדמיה ללשון עברית:

http://hebrew-academ...es/default.aspx


אותיות שימוש ומיליות:

http://hebrew-academ...

הבחנה בין מילים:

http://hebrew-academ...

יחיד ורבים:

http://hebrew-academ...

מינוח ושימושי מילים:

http://hebrew-academ...

צורת שם תקנית:

http://hebrew-academ...

סיומות ותחיליות:
http://hebrew-academ...

מילים לועזיות:

http://hebrew-academ...

נטיית השם:

http://hebrew-academ...

סמיכות:

http://hebrew-academ...

#14 superman30

superman30

    זקן השבט

  • משתמשים
  • ********
  • 1,926 הודעות
  • מין:זכר

נכתב ב- 13/03/2011, 23:38

תודה לכולכם על ההעשרה !!!    (מי זוכר את הבגרות בלשון , זה היה לפני שנים .... *clap2* )

תמונה שפורסמה


#15 StringTheory

StringTheory

    Do not go gentle into that good night

  • Private-Subber
  • 5,042 הודעות
  • מין:זכר

נכתב ב- 14/03/2011, 03:18

ציטוט

בכל מקרה חשוב שהמתרגם יידע שהוא צריך לתרגם על-פי המשלב שמתאים לדמות ולסיטואציה, ולאו-דווקא בעברית תקנית!

זהו הדיבר-הראשון של המתרגם! נא לא לשכוח!

והנה משהו שנתקלתי בו היום. לא מדובר בטעות, אבל אצלי זה מקפיץ פיוזים - חברתו של דין מתרתחת עליו, ואומרת לו לפי התרגום :

"אתה כזה מפסידן! (לוזר)"

התרגום תקין, המשלב לא!

הייתי מתרגם את זה באופן שבו מדברים אצלנו בעברית (זה מה שאנחנו כמתרגמים אמורים לעשות, לא?!) :

"אתה כזה אפס!"

או

"אתה ממש אפס!"

בקיצור - תנו לדמויות הדוברות לדבר כמו בני-אדם, ולא כמו דקלומים של ביאליק או של האקדמיה!

[אתר סטייל-ויקי עבור מתרגמים חדשים וותיקים - מתרגום לתרגום]



תמונה שפורסמה


#16 אלמוני_פלמוני

אלמוני_פלמוני

    How to do things with words

  • Private-Subber
  • 1,793 הודעות
  • מין:זכר

נכתב ב- 14/03/2011, 03:54

צפה בהודעהStringTheory, ב-14.3.11 3:18:38, אמר:

זהו הדיבר-הראשון של המתרגם! נא לא לשכוח!

והנה משהו שנתקלתי בו היום. לא מדובר בטעות, אבל אצלי זה מקפיץ פיוזים - חברתו של דין מתרתחת עליו, ואומרת לו לפי התרגום :

"אתה כזה מפסידן! (לוזר)"

התרגום תקין, המשלב לא!

הייתי מתרגם את זה באופן שבו מדברים אצלנו בעברית (זה מה שאנחנו כמתרגמים אמורים לעשות, לא?!) :

"אתה כזה אפס!"

או

"אתה ממש אפס!"

בקיצור - תנו לדמויות הדוברות לדבר כמו בני-אדם, ולא כמו דקלומים של ביאליק או של האקדמיה!


באותו עניין, דוגמה מסרט שאני מתרגם עכשיו.

תרגום מילולי לגמרי מצרפתית: מה העניינים טיפש גדול? (נאמר בצחוק, דאחקה בין אחים)
אני החלטתי לתרגם: מה העניינים יא זבל?
כי נראה לי שזו המקבילה הישראלית היותר טבעית לסיטואציה מעין זו.
דילמה עתיקת יומין:

אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה

עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו

#17 mojo

mojo

    משתמש מכור

  • Private-Subber
  • 816 הודעות

נכתב ב- 14/03/2011, 07:26

צפה בהודעהShuly, ב-13.3.11 20:44:27, אמר:

שמות לועזיים בהם במילה יש T כותבים תמיד ב-ט

אפילו אם הT נופלת באמצע המילה.
הממ... תמיד?

השמות הבאים, לדעתי, מהווים טענה נגדית:
תורכיה / טורקיה (Turkey) - שתיהן כשרות, אף שזו נבלה וזו טרפה.
ארתור (Arthur)
אותלו (Othello)
תומפסון (Thompson)
הדוד תום/טום (Uncle Tom) - שתי ההצגות נכונות, כמדומני.
.....
על מה נסמכת הטענה?

#18 StringTheory

StringTheory

    Do not go gentle into that good night

  • Private-Subber
  • 5,042 הודעות
  • מין:זכר

נכתב ב- 14/03/2011, 09:46

צפה בהודעהmojo, ב-14.3.11 7:26:50, אמר:

הממ... תמיד?

השמות הבאים, לדעתי, מהווים טענה נגדית:
תורכיה / טורקיה (Turkey) - שתיהן כשרות, אף שזו נבלה וזו טרפה.
ארתור (Arthur)
אותלו (Othello)
תומפסון (Thompson)
הדוד תום/טום (Uncle Tom) - שתי ההצגות נכונות, כמדומני.
.....
על מה נסמכת הטענה?

באופן יותר מדוייק זה הולך כך :

בעיקרון, מלים לועזיות תקין לכתוב בט' או בת' - כמו תורקיה, טורקיה. ואפשר גם תורכיה, או טורקיה.

כאשר מתרגמים מאנגלית נהוג ש:

t = ט
th = ת

[אתר סטייל-ויקי עבור מתרגמים חדשים וותיקים - מתרגום לתרגום]



תמונה שפורסמה


#19 אלמוני_פלמוני

אלמוני_פלמוני

    How to do things with words

  • Private-Subber
  • 1,793 הודעות
  • מין:זכר

נכתב ב- 14/03/2011, 10:44

צפה בהודעהStringTheory, ב-14.3.11 9:46:04, אמר:

באופן יותר מדוייק זה הולך כך :

בעיקרון, מלים לועזיות תקין לכתוב בט' או בת' - כמו תורקיה, טורקיה. ואפשר גם תורכיה, או טורקיה.

כאשר מתרגמים מאנגלית נהוג ש:

t = ט
th = ת

בעניין טורקיה/תורכיה

"תורכיה" זה הכתיב הישן, לפני שקבעו כללים לכתיבת מילים שאולות ושמות זרים.
הכתיב התקני הוא "טורקיה", אבל מנהגים קשה לשנות, אז יש הרבה שממשיכים
לכתוב תורכיה. כשהייתי ילד היה בלגן הרבה יותר גדול בכתיב, אפשר היה למצוא
בספרים גם "תה" וגם "טה", "ארתור" וגם "ארטור", "תאילנד" לצד "טהאילנד",
שוודיה לצד שבדיה.

היום מקובל מה שאבי כתב: t לתעתק כ-ט', ו-th כ-ת'.
עבור הצליל V יש כללים יותר מסובכים:
מתעתקים כ-ו' אחת בתחילת מילה, שני ו' באמצע מילה (אלא אם כן היא באה לפני צליל o או u- ואז כותבים ב') ו-ב' בסוף מילה:
אז יש לנו: וינה, שוודיה, אבוקדו, גורבצ'וב
אבל יש שמות נפוצים ש"קיבלו פטור" מהכללים, ואנחנו ממשיכים לכתוב אותם כפי שהיה נהוג, למשל, מוסקבה (בטח יש עוד).
דילמה עתיקת יומין:

אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה

עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו

#20 mojo

mojo

    משתמש מכור

  • Private-Subber
  • 816 הודעות

נכתב ב- 14/03/2011, 13:11

צפה בהודעהאלמוני_פלמוני, ב-14.3.11 10:44:12, אמר:

היום מקובל מה שאבי כתב: t לתעתק כ-ט', ו-th כ-ת'.

למען האמת(וההגינות) ידעתי זאת. הטענה(כלל) פשוט הוצגה שלא בשלמותה וניתנה להפרכה.
ואני לא התאפקתי מלעשות כן. אני מקווה שיסולח לי. על כל פנים, חשוב לדייק בדברים.